החלטה בתיק בש"א 169714/08

            הבקשה וטענות הצדדים

1.         בפני בקשה לצו מניעה זמני אשר יורה כי המשיבה מנועה מלהשכיר שטח כלשהו, בקומת הקרקע במרכז המסחרי, ברח' הרי יהודה מס' 54 בגני תקווה (להלן: "המרכז המסחרי"), לרשת הפיצריות "פיצה האט" או להתקשר בכל הסכם או להוציא לפועל כל הסכם, לשם השכרת שטח כלשהו, במרכז המסחרי, לצורך פתיחת סניף של "פיצה האט", וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.

2.         המבקש, דביר מאיר (להלן: "המבקש"), שכר מהמשיבה, חברת מזון מרכז הגבעה בע"מ, חנות המצוייה במרכז המסחרי וזאת לצורך הפעלת פיצריה, כאמור בהסכם השכירות מיום 7.9.07 (נספח ג' לבקשה, להלן: "הסכם השכירות").

3.         תקופת השכירות, על פי הסכם השכירות, הינה למשך כשנה מיום 7.9.07 ועד ליום 30.8.08. כן ניתנה למבקש, על פי ההסכם, אופציה להארכת תקופת השכירות, לתקופה נוספת של 36 חודשים, בכפוף למשלוח הודעה בכתב, 180 יום טרם תום תקופת השכירות ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם השכירות (ראה הוראות סעיף 8 להסכם השכירות, על סעיפי המשנה שבו).

4.         המבקש טוען כי בד בבד עם החתימה על הסכם השכירות, רכש מהמשיבה, זכיון להפעלת פיצריה בשם "פיצה רומא" וכי במהלך המו"מ, המשיבה הבטיחה לו ולחברת "פיצה רומא בע"מ", כי לא תוקם בעתיד, פיצריה מתחרה, בקומת הקרקע במרכז המסחרי.

המבקש טוען כי בינואר 2008, הודיע בעל פה, למנהל המשיבה, מר דוד ששון (להלן: "ששון"), על רצונו במימוש האופציה וכי חזר על הודעתו זו, במכתב מיום 26.6.08 אלא שהמשיבה, למרות שידעה על רצונו לממש את האופציה, ובניגוד לזכות הבלעדיות שניתנה לו בכל הנוגע להפעלת פיצריה במרכז המסחרי, ניהלה מו"מ ואף התקשרה עם חברת "פיצה האט" בהסכם להשכרת חנות סמוכה.

המבקש טוען כי הקמת פיצריה נוספת, בצמוד לפיצריה המנוהלת על ידו, במרכז המסחרי, מהווה הפרה של זכות הבלעדיות שהוענקה לו ותביא לפגיעה חמורה בעסקו באופן שהשקעותיו במקום, תרדנה לטמיון.

5.         המשיבה טוענת כי המבקש הפר את הסכם השכירות ולא הודיע בכתב על רצונו במימוש האופציה, כאמור בסעיף 8 להסכם השכירות.

המשיבה מכחישה את הטענה בדבר מתן זכות בלעדיות בכל הנוגע להפעלת פיצריה במרכז המסחרי. המשיבה טוענת כי בהסכם השכירות, לא כלולה כל הוראה בדבר מתן זכות בלעדיות וכי זכות בלעדיות, לא הובטחה בשלב כלשהו של המו"מ ואף אינה נכללת בהסכם הזכיון עם חברת "פיצה רומא".

            דיון

6.         תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מורה כי על העותר לסעד זמני, להראות, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, קיומה של עילת תביעה הראויה לברור ועל היות מאזן הנוחות, נוטה לטובתו. כן ישקול בית המשפט, בדונו בבקשה לסעד זמני, אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד, צודק וראוי, בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

בשלב זה של הדיון, אין בית המשפט נדרש לבחון את מכלול הראיות וטענות הצדדים ועליו להימנע מלקבוע מסמרות או להביע עמדה נחרצת, בדבר סיכויי התביעה, אלא שדי בכך שהמבקש יצביע על ראיות לכאורה, לקיומה של עילת תביעה רצינית הראויה לברור (ראה לעניין זה; רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר ואח', פ"ד נו (1) 529, ע"א 342/03 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לה (4) 105, רע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער, פ"ד מה (4) 405, ע"א 160/89 קוטו שירותי מזון בע"מ נ' משכנות ים בהרצליה בע"מ, פ"ד מג (1) 579, 582).

7.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, שמעתי חקירות המצהירים וסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסעדים זמניים, להדחות - ואפרט נימוקי.

ראיות לכאורה

8.         במסגרת התובענה העיקרית, עתר המבקש לסעד הצהרתי, סעד של אכיפת הסכם ולחלופין, לסעד כספי.

המבקש עתר להצהיר כי הסכם השכירות, הוארך על ידו כדין ולפיכך יש להורות על אכיפת מימוש תקופת האופציה וקיום הבלעדיות שניתנה, על פי הנטען, למבקש, במרכז המסחרי.

הסעד הזמני המבוקש הינו צו מניעה כנגד התקשרות ו/או הוצאתה לפועל של התקשרות עם רשת "פיצה האט", לצורך פתיחת סניף של הרשת האמורה, במרכז המסחרי - הא ותו לא.

משכך ולאור העובדה שאין בפני תביעת פינוי או עתירה לצו מניעה כנגד פינוי המבקש מהמושכר, איני רואה צורך להידרש לשאלת זכאותו של המבקש למימוש האופציה, שכן  הבקשה לסעדים זמניים, מתמקדת למעשה בטענה לקיומה של זכות בלעדיות, להפעלת פיצריה, במרכז המסחרי שניתנה, על פי הנטען, למבקש.

אף אם אניח כי יש בידי המבקש להצביע על עילת תביעה טובה לכאורה, בכל הנוגע לטענתו בדבר זכאותו למימוש האופציה (וכאמור, איני נדרשת לשאלה זו, לצורך ההכרעה בבקשה לאור מהות הסעדים הזמניים המבוקשים בה), הרי שסבורה אני כי לא עלה בידי המבקש להוכיח על בסיס ראיות טובות לכאורה, טענתו בדבר קיומה של זכות בלעדיות להפעלת פיצריה במרכז המסחרי שהוענקה לו על ידי המשיבה.

9.         הסכם השכירות שנערך בין המבקש למשיבה, אינו כולל כל הוראה המקנה למבקש, זכות בלעדיות להפעלת פיצריה, במרכז המסחרי.